The amount of jeans I own is crazy, lots of different models and colors.
The amount of unused jeans I own is crazy, tears, holes, torn belt loops, jeans that are too small, jeans that are too big and some I got sick of. But there's something inside me that makes me keep them, especially since I started sewing, I tell myself I'll fix them one day, but I'm so lazy and never get around to it, and once loved jeans are now thrown in the bottom of the closet.
כמויות הג'ינסים שיש לי בבית הן מטורפות, מלא דגמים וצבעים.
כמויות הג'ינסים שיש לי בבית ולא בשימוש הן מטורפות! קרעים, חורים, לולאות חגורה קרועים, ג'ינסים קטנים מדי, ג'ינסים גדולים מדי והאמת שכמה שפשוט נמאס לי מהם. אבל יש משהו בתוכי שגורם לי לשמור אותם, בייחוד מאז שהתחלתי לתפור, הייתי אומרת לעצמי שאני אתקן אותם יום אחד, אבל אני כזו עצלנית שמעולם לא הגעתי לזה והג'ינסים הנחמדים שפעם כה אהבתי זרוקים להם בחלק התחתון של הארון.
An urgent need to tidy up my house attacked me (it happens once every two years or so) and I decided to fold all the clothes we own, mine, my husband's. Everything. We both are hoarders of clothes... and socks, we have a lot of socks. So I sat the whole friday afternoon folding clothes. And tried on all my old jeans to see what fits and what does not and to get rid of them for good. Because most of them were in good condition I decided to donate them and put them all in a bag, waiting for the day I will have the power to do something about it.
ואז, ביום אחד בהיר של התקף סדר (שתוקף אותי פעם בשנתיים בערך) החלטתי לקפל את כל הבגדים בבית מחדש. שלי, של בעלי. הכל. שנינו סוג של אוגרים כפייתים של בגדים. וגרביים, יש לנו המון גרביים. אז ישבתי אחר הצהריים שלם של יום שישי וקיפלתי בגדים. ומדדתי גם את כל הג'ינסים שלי, לבדוק מה מתאים ומה לא ולהפטר מהם סופית. בגלל שרובם היו במצב טוב החלטתי לתרום אותם ושמתי אותם בשקית בצד עד ליום שיהיה לי כח לעשות עם זה משהו.
When I saw the Refashioners 2016 challenge on the makery blog I knew this was the perfect opportunity to do something with these jeans. The aim of the challenge is to use old jeans and use their fabric to create something new to wear or use, but I wasn't sure I wanted to participate.
The next day, to my surprise, I kept thinking about the challenge. I started looking for inspiration on Pinterest and decided I wanted to create something to wear. My fear was to sew something that looks too much like...well, jeans. The goal for me was that at first glance no one would understand that the garment was made from old jeans. When I got home from work that day I tore violently the garbage bag in which were all the clothes I was going to donate, and spread the jeans it contained according to shades.
כשראיתי את התחרות בבלוג Makery ידעתי שזו ההזדמנות המושלמת לעשות משהו עם הגינסים האלה. המטרה של התחרות היא להשתמש בג'ינסים ישנים ולהשתמש בבד שלהם כדי ליצור משהו שכן נלבש, או נשתמש בו, אבל עדיין לא הייתי בטוחה שאני רוצה להשתתף.
למחרת, להפתעתי, לא הפסקתי לחשוב על התחרות. באוטובוס בדרך לעבודה התחלתי לחפש השראה בפינטרסט והחלטתי שאני רוצה ליצור משהו שאוכל ללבוש. הפחד שלי היה לתפור משהו שנראה יותר מדי כמו ג'ינס משומש. המטרה מבחינתי היתה שבמבט ראשון אף אחד לא יבין שהבגד נעשה מבגדים ישנים. כשהגעתי הביתה אחרי העבודה באותו היום קרעתי את שקית הזבל שבתוכה היו כל הבגדים שהתכוונתי לתרום ופרשתי את כל הג'ינסים שהיו שם, לפי גוונים.
I got an idea thanks to this arrangement by shades to create a kind of ombre effect on the item I'm going to make, at this stage I did not even know what it would be. I drew a quick sketch and came up with something like this:
הסדר הזה לפי הגוונים העלה לי רעיון ליצור סוג של אומברה בפריט שאני מתכוונת לתפור, שבשלב זה אפילו לא ידעתי מה הוא יהיה. התחלתי לשרטט ויצא לי משהו כזה:
In terms of fabric I didn't have too much material to work with because I like my pants skin tight, and to avoid the too jeans-y appearance, I was not going to use the front and back of the pant leg when they are connected together, the side seam will reveal to everyone what this garment was before.
מבחינת הבד לא היו לי חלקים רחבים מדי כי אני אוהבת את הגינסים שלי צמודים צמודים, וכדי למנוע את המראה הג'ינסי לא התכוונתי להשתמש בחלק הקדמי והאחורי של המכנס כשהם מחוברים יחד, התפר צד יגלה לכולם מה הבגד הזה היה לפני.
I drafted the skirt pattern myself, and I even did a muslin to check the fit. Luckily everything went smoothly. All that was left was to decide how to create the stripes effect. I had two options:
1. Cut long strips of fabric and attach them, and use it as a normal fabric.
2. Divide the pattern itself to the wanted number of stripes, add seam allowance and attach them together to create the shape of the pattern.
את החצאית שירטטתי בעצמי, ואפילו עשיתי תפירת מבחן עם בד מיותר כדי לבדוק אם המידות מתאימות. למזלי הכל הלך חלק. כל מה שנותר היה להחליט איך ליצור את האפקט של הרצועות. היו לי 2 אופציות:
1. לחתוך רצועות בד ארוכות ולחבר בינהם. בעצם ליצור בד שלם ולהשתמש בגזרה איך שהיא.
2. לחלק את הגזרה למספר החלקים הרצויים, להוסיף תוספת תפר להכל ולתפור מהם את הגזרה של החצאית.
I was not sure the first method would work, I was afraid I would not have enough fabric to match the stripes later. In the end I went for the second method, because I knew I won't have any surprises.
הבעיה עם השיטה הראשונה שהיא לא חסכנית מדי בבד, לא הייתי בטוחה שהרעיון יעבוד, פחדתי שלא יהיה לי מספיק בד כדי להתאים את הדוגמא של הפסים. בסופו של דבר הלכתי על השיטה השנייה שיהיו בה בדיוק את כל החלקים שאני צריכה.
Cutting and attaching the stripes passed easily, except that I added a dart in the back of the skirt, which I shouldn't have done, because it was the most challenging part of the stripes sewing. I had to match every stripe dart seam to the next dart seam. Somehow I managed to do it for the 6 stripes that had part of a dart and created a continuous line for the darts.
לחתוך ולחבר את הרצועות עבר בקלילות, חוץ מהעובדה הקטנה שהוספתי מתפר בחלק האחורי של החצאית (בקדמי הורדתי אותו), שכנראה לא הייתי צריכה לעשות כי זה היה החלק הכי מאתגר בתפירה של החצאית. הייתי צריכה בכל רצועה לתפור את החלק של המתפר ורק אז לחבר כל חלק, כך שהייתי צריכה להתאים כל תפר של מתפר לתפרים האחרים. איכשהו הצלחתי לעשות את זה ל6 חלקים שהיה בהם מתפר וליצור קו ישר והמשכי לכל חלק פאנל.
I closed the skirt with a 15 cm zipper and fortunetly I put it on without a problem.
סגרתי את החצאית עם רוכסן של 15 ס"מ, לא היה לי ארוך יותר ולמזלי החצאית עלתה על הגוף ללא בעיה.
In the end I think I made a skirt that can be worn every day and does not look too much like dead jeans ;) and I like it!
בסופו של דבר נראה לי שיצרתי חצאית שאפשר ללבוש ביום יום והיא לא נראת יותר מדי כאילו היא עשויה מג'ינסים מתים. ואני די מחבבת אותה!
I was so happy the skirt exceeded expectations and really looks like the drawing I designed.
But I ignored one important thing , I still have lots of fabric leftovers! I murdered in cold blood six jeans and did not use most of the material?!
No, I will not let it happen! At first I thought to create a crop top to go with the skirt, but when I pictured myself wearing it, I realized it was too costumy for my taste.
הייתי כל כך מאושרת שהחצאית עלתה על הציפיות ובאמת נראת כמו השרטוט שעיצבתי שהתעלמתי מדבר אחד חשוב- נשאר לי עוד מלאאאא בד לא משומש! רצחתי בדם קר 6 ג'ינסים ולא השתמשתי לפחות ברוב החומר שנוצר?
לא, אני לא אתן לזה לקרות! בהתחלה חשבתי ליצור קרופ טופ שילך עם החצאית אבל כשדמיינתי את עצמי לובשת את זה, הבנתי שזה יותר מדי ,תחפושתי בשבילי.
I finally decided not to sew something for myself, but for my house, thus creating this cushion:
בסוף החלטתי לא לתפור משהו לעצמי, אלא לבית שלי! וכך נוצרה הכרית הזו:
I had this idea to create a diamond shape pieces, connect them and create an interesting pattern, I calculated how many diamonds to create, to fit the size of the pillow form I have. I needed 37 diamonds for the front and the back.
I created a 21x14 cm diamond shaped pattern and cut the wanted number of diamonds from each jean shade I had.
I arranged them first the way I wanted to sew them and then sewed each piece together to form 3 rectangles. I followed the steps of this tutorial and created beautiful cushion, and it's just perfect for my living room.
עלה לי רעיון ליצור מעויינים, לחבר אותם וליצור דוגמא מעניינת, חילקתי את כמות המעויינים לפי הגודל של הכריות שיש אצלי בבית יצא שאני צריכה 37 מעויינים לחלק הקדמי והאחורי.
יצרתי שבלונה של מעויין בגודל 14x10 (לבדוק) וגזרתי מכל גוון של גינס את כמות המעויינים הרצויה.
סידרתי אותם בצורה שאני רוצה לתפור אותם ותפרתי חלק חלק עד שנוצר לי ריבוע בגודל של הכרית כולל תוספת תפרים. עשיתי את השלבים של המדריך הזה ויצרתי כרית לתפארת! והיא פשוט מושלמת לסלון שלי.
The Refashioners challenge was very enjoyable and very challenging for me, and I'm glad that I took part :)
התחרות הזו היתה ממש מאתגרת ומאוד מאוד מהנה בשבילי, ואני שמחה שלקחתי חלק בזה.
