Moana Top/Dress

היי לכולם!

אחד הדברים שמצליחים להרגיע אותי הוא הים, בייחוד כשהוא ריק מאדם ולקראת השקיעה.

ועוד דבר שמרגיע אותי הוא תפירה. שני הדברים האלו מצליחים להשכיח ממני את הכל. 

אז מה יותר טוב מלשלב את שניהם (בערך..)?

Hello everyone!

One of the things that makes me feel relaxed is the sea, especially when it's empty and close to sunset. Another thing that relaxes me is sewing, so what's better then combining them both (sort of...)?

שמלת/חולצת "Moana" של Papercut Patterns היא החולצה המושלמת לקיץ, כל כך אוורירית ומתוקה. השם של החולצה נגזר מהמילה "ים" במאורית (שפת הילידים המקוריים של אוסטרליה-לבדוק). החלק התחתון שלה מעוצב כך שיזכיר גלי ים.

זו הגזרה השניה שיוצא לי לתפור מהחברה הזו ובנתיים אני מרוצה מאוד וכנראה אעשה עוד בהמשך (שמתי עין על השמלה הנחמדה הזו). למי שלא מכיר, papercut patterns היא חברת גזרות מניו זילנד, ההוראות כתובות באנגלית, אבל אני מאמינה שהכל די ברור מהתרשימים המאוד טובים שלהם. 

Moana top by Papercut Patterns is the best summer top, so airy and sweet. "Moana" means "sea" in maori and its design reminds me of sea waves. It's the second Papercut Pattern I made and I'm really pleased with the design and fit, and probably sew other Papercut patterns in the future (I got my eyes on the YoYo dress/skirt).

הבד שהשתמשתי בו הוא בד מסתורי, המוכרת לא ידעה להגיד לי ממה מורכב הבד, אבל הוא מזכיר את הבדים שיש בבטנות של מעילים. הוא אפילו עושה את אותם הקולות, והוא חלקלק בטירוף! אז הייתי צריכה לעשות מספר הכנות כדי שאוכל להתמודד איתו. קראתי כמה מאמרים ברחבי האינטרנט וצפיתי במיליון מדריכי וידאו.

השתמשתי בסיכות ובמשקולות כדי להחזיק את הבד וגזרתי עם סכין גלגלת כדי למנוע תזוזות מיותרות. כמעט כל המדריכים באינטרנט המליצו להשתמש בנייר עטיפה של מתנות כדי ליצור חיכוך בין הבדים, אבל בגלל שלא היה לי השתמשתי בנייר של עיתון וזה עבד נפלא.

I used a mystery fabric, the lady in the fabric store couldn't identify it, but It's like lining fabric, a bit shiny, makes the same sound and slippery as hell! I had to make a few preparations to handle it like reading a bunch of tutorials and watching gazillion video tutorials.

I used pins and weighs to hold the fabric in place and cut with a rotary cutter. Almost every tutorial suggested to use wrapping paper, I didn't have any so I used newspaper instead and it worked great!

גזרתי מידה XXS בחזה ושילבתי למידה XS במותניים וביריכיים והורדתי 4 ס"מ מהעורף כי היה לי שם עודף רציני של בד, דבר שקורה לי בכל גזרה שאני מכינה, מה לא בסדר עם הגב שלי לעזאזל?!

I made size XXS in the bust and graded to XS in the waist and hips. I also took 4 cm from the back neck because I had a serious gap there, something that happens to me in every pattern I ever made, what the hell is wrong with my back?! 

התפירה עצמה עברה ללא בעיות. השתמשתי ברגל הולכת במכונה בפעם הראשונה והבד פשוט החליק לו בקלילות ללא התכווצוויות והחלקות מיותרות, עכשיו אני מבינה את הקסם מאחורי התוסף הקטן הזה.

The sewing itself went problem free. I used a walking foot for the first time ever and the fabric went through easily, no slipping or puckering! yay! now I understand the magic behind this little attachment.

מאוד אהבתי את הגזרה ואני כנראה אכין עוד גרסאות שלה, אולי עם בד סריג הפעם ובלי הרוכסן מאחורה.

I really REALLY like this pattern and will make a few more, maybe with knit fabric this time and no zip.

איך היתה הפגישה הראשונה שלכם עם בדים מחליקים? אולי יש לכם טיפים לחלוק?:)

how was your first meeting with slippery fabric? do you have and tips to share?

Hello! + Refashion // שלום! + מיחזור בגדים

Follow my blog with Bloglovin

שלום לכולם! (על מי אני עובדת בטח אני מדברת לעצמי..)

קוראים לי עדי ואני אוהבת ליצור דברים. לפני שלוש שנים רכשתי את מכונת התפירה הראשונה שלי אחרי שראיתי סרטון ביוטיוב שממש גרם לי לרצות ליצור משהו מבד ומאז אנחנו בלתי נפרדים. חוץ מכמעט כל יום שאני צריכה ללכת לעבודה, אז אנחנו תכלס בלתי נפרדים רק בשבתות. וגם אז אם אני בבית ולא אצל ההורים. לא משנה הרעיון הוא שאני מאוד אוהבת לתפור ומנצלת כל שניה פנויה כדי לעשות משהו שקשור בזה, גם אם זה לא פעולת התפירה עצמה, כמו מדריכים ביוטיוב, ספרי תפירה או סתם לחלום על זה.

 Hello everyone!
My name is Adi and I like to create stuff. 3 years ago I watched a pouch making youtube video that made me want to make something out of fabric, so I purchased my first sewing machine and since then we are inseparable. Except almost everyday I have to go to work. so we are inseparable only on the weekends. and only if I'm not at my parents house. Anyway the idea is I really like to sew and I spent every free moment I have on sewing, or something related, even if its doesn't involve a sewing machine, like tutorials, books or just thinking about it.

טוב אז לעניין שלשמו התכנסנו: בגדים!

הפרוייקט הראשון לבלוג זה הוא מיחזור(או בשמו האמיתי-דברים בחינם)! 

לפני שנים כשהתחלתי לתפור וסיפרתי על זה  לעולם התחילו בקשות כמו "תעשי לי מכפלת" או "תתפרי לי כפתור" או "יש לי כתם מגעיל של עט שהתפוצץ על חצאית שבדיוק קניתי את יכולה לקצר לי אותה?", ואני כאדם הטוב שאני הסכמתי להכל בתקווה שהם ישכחו מזה ואני אוכל לחזור לתפירה האגואיסטית שאני כל כך אוהבת. רוב האנשים באמת שכחו מזה. חוץ מאחותי שאתם מכירים מהציטוט על החצאית שהשאירה אותה בביתי הקט לתיקון עתידי.

באמת התכוונתי לתקן את זה, זה היה יכול להיות אימון טוב למכפלות אבל לא יצא לי לעבוד על זה. שנים לאחר מכן החצאית האדומה היפה עדיין אצלי בארון נטושה לה ואני מנסה לעבוד על יצירת הגזרות שלי אחרי שסיימתי קורס בבית הספר של אילנה לשרטוט גזרות בשיטת AB. הבד שרציתי להשתמש לצורך התפירה היה בד סריג אפור יפה שקניתי באחד מהחנויות בנחלת בנימין לפני שנה. זכרתי אותו בד אווירירי וקליל שמתאים לחום המטורף בישראל אבל כשהוצאתי אותו מהארון גילית שהוא טיפה עבה מדי לחודש יולי. פשפשתי עוד קצת במצבור הבדים הצנוע שלי ומה התגלה לי? החצאית האדומה עם הבד האדום המושלם! מהר מהר פרסתי אותה על השולחן ובלב התפללתי שיש בה מספיק בד. למזלי היה מספיק בול לחולצה הפשוטה שרציתי ליצור.

so lets get to what we're all here for: clothes!

My first project for this blog is refashion! (or its real name - free stuff!)
years ago when I started sewing and told everyone about it several requests have started to come, like "sew me a button" or "shorten my hem" or "I have an ugly stain on my new skirt can you shorten it?". and the good friend I am I said yes to all while wishing they'll forget about it and leave me to my selfish sewing. Most people did forget about it, except for my sister you all know from the stain quote who left the skirt at my house for future mending. I really did plan to fix it for her. I thought it would be a good hemming practice, but I never got to it. Years later the pretty red knit skirt is still waiting abandoned somewhere in my sewing room and I try to work on my pattern making skills after I finished a pattern making course.
I needed a knit fabric for the pattern I drafted and the fabric I thought to use was way too thick for the hot summers we have here in Israel. I searched again in my fabric stash for something light and airy and what did I find?? the knit skirt! it was perfect! I prayed the pattern pieces would fit in it, AND IT DID!!

ואז התחילו רגשות האשם.

זה לא שלי אני לא באמת יכולה לעשות משהו עם זה! אבל אחותי בטח לא זוכרת את החצאית הזו אחרי 3 שנים! יצר הרוע השתלט והחלטתי כן להשתמש בה. מקסימום אם היא תגלה אני אתפור לה חצאית אחרת, או סתם אתחנף עד שתסלח לי. עדיף לבקש סליחה מאשר לבקש רשות, לא?;) (סליחה ניצן!)

פרמתי את כל החצאית. חוץ מאת המכפלת שהחלטתי להשתמש בה למכפלת של החולצה כדי לחסוך לי זמן ועבודה. היא היתה מורכבת משני פנלים של בד וחגורה עם גומי עבה. ממש פשוטה. 

And then, the guilt feelings rushed in. its not really mine I can't use it, but she probably don't even remember it after 3 years. If she'll discover it I will make her a new one, or beg for forgiveness. In the end I decided to use it.
Better ask for forgiveness than ask for permission...right?;)
The skirt was made of 2 panels of fabric and an elastic waistband. I ripped the whole skirt, but left the hem as is to save me some time and work.

הגזרה שיצרתי היא חולצת T פשוטה. בגזרה יש סה"כ 4 חלקים. חלק קדמי, אחורי, שרוול קצר וצווארון (שנוצר כרונולוגית  אחרי התמונה הזו).

The pattern I created is a simple t shirt. It has only 4 pieces: front, back, sleeves and a neckband (which was created after this photo;) )

את הצווארון חישבתי שיהיה קצר ב-5 ס"מ מהאורך הכולל של פתח הצוואר בחלק הקדמי והאחורי כפי שנהוג לעשות בסריגים כדי שהצווארון ישב יפה מסביב לצוואר, והאמת שזה הצווארון הכי יפה שיצא לי לעשות עד כה בבד סריג. 

בתפרי צד עשיתי פתח קצת מתחת למותניים שיתן משהו מעניין לחולצה הסופר פשוטה הזו.

הגזרה של השרוולים יצאה לי קצת גדולה יותר מההיקף של בית השחי ויש קצת קפלים בכתפיים. אבל לא נורא. אסתיר את זה עם השיער כי אני פשוט אוהבת את החולצה הזו ושום דבר לא יעצור אותי מללבוש אותה!

I made the neckband 5 cm shorter then the overall length of the neck opening so it'll sit nice and smooth on the neck, and it is actually the best neckband I ever made in a knit. I decided to make the shirt more interesting by sewing the side seam a few cm away from the hem to create a slit on the sides. The sleeve pattern was way larger the the armhole opening so I have a few gathers on the shoulder, but its ok I can hide it with my hair because I love this shirt so much and nothing will prevent me from wearing it!

אז מה איתכם? ביצעתם פעם פשעי תפירה? ואם כן, מישהו גילה על כך?

So what about you? Did you make sewing crimes in your life? If you have, did someone find out?

Oh, by the way if you are wondering what's my blog name means, in Hebrew "ha toferet" is "the seamstress".